ראיון עם ד"ר טליה (טלי) ויינשטיין

ד


ראיון עם ד"ר טליה (טלי) ויינשטיין – מרקין, המנהלת הרפואית לשעבר של ה.ד.ס הרצלייה דיאליזה סנטר, מנהלת יחידת הדיאליזה במרכז הרפואי "תל אביב" (איכילוב) היו"ר (נבחר) של האיגוד הנפרולוגי

שאלה: ד"ר ויינשטיין – מרקין, מהו מקור המושג נפרולוגיה?

מקור המילה נפרולוגיה היא מיוונית עתיקה: "נפרוס", שמשמעותו היא כליה. נפרולוגיה עוסקת במערכת הכליות על כל היבטיה: פיזיולוגיה, מטבוליזם, הפרשת הורמונים, איזון יתר לחץ דם. מכאן שהמקצוע מטפל בבעיות של כשל כליתי עד לצורך בטיפול כליתי תחליפי.

 

שאלה: עד כמה הכליות הן איבר חיוני בגוף האדם?

לכליות תפקיד חיוני ביותר בויסות הפיסיולוגי התקין. ראשית, הכליה מפרישה חומרי פסולת רבים הנוצרים כתוצאה מהמטבוליזם של המזון, מווסתת את המאזן החומצי-בסיסי ואת משק המלחים (נתרן, אשלגן, סידן, זרחן, מגנזיום, חומצה אורית ועוד), ומפרישה עודפי נוזלים. הכליה אף מפרישה הורמונים החיוניים לתיפקוד תקין של מספר מערכות: ויטמין D, האחראי על בריאות העצם, אריטרופואטין שאחראי ליצירת כדוריות דם אדומות במח העצם, ורנין שהינו הורמון המווסת את לחץ הדם.

 

שאלה: מהן המחלות הגורמות לכשל כליתי?

מבין המחלות השכיחות באוכלוסיה הבוגרת, אשר מובילות לכשל כליתי, סוכרת הינה ללא ספק המובילה. כמו כן יתר לחץ-דם, מחלות גנטיות, מחלות דלקתיות שיכולות להיות סיסטמיות, כמו אוטואימוניות, או מחלות דלקתיות כרוניות המוגבלות לכליות בלבד. ישנן מחלות נדירות מאד המופיעות באופן פתאומי שעלולות לגרום לנזק כליתי בלתי הפיך במידה ואינן מאובחנות במועד. ישנן תרופות אשר פוגעות בכליות בשימוש ממושך, דוגמת אנטי-אינפלמטוריות. וישנם מטופלים, המגיעים לרופאים עם אי ספיקת כליות קשה, ללא סיפור מכוון לאבחנה בעברם, ולכן כה חשוב לבצע בדיקות דם תקופתיות על מנת לאתר את המחלה מבעוד מועד.

 

שאלה: מהו מספר מטופלי הדיאליזה בישראל?

ישנם כ-5800 מטופלי דיאליזה במדינת ישראל עם טווח גילים רחב ביותר, בין שנה עד 95 שנים.

 

שאלה: האם תינוקות וילדים עלולים לחלות או שאלו הן מחלות של "מבוגרים"?

בגילאי הינקות והילדות המחלות המובילות לאי ספיקת כליות סופנית הינן שונות מאשר במבוגרים, ועיקרן גנטיות. אך ישנן גם מחלות נרכשות, אוטואימוניות או דלקתיות, שבאופן נדיר עלולות לגרום לכשל כליתי.

 

שאלה: מהו המסר העיקרי שאת מבקשת להעביר לחולים במחלות כליה?

חשוב לציין שבעת שאדם מאובחן עם מחלת כליות כרוניות, ניתן לטפל בו באמצעים שמרניים שונים המאריכים את חיי הכליה: במטופלי סוכרת חשוב ביותר להקפיד על איזון הסוכר, בכל מחלות הכליה איזון קפדני של לחץ הדם הינו חיוני ביותר, הקפדה על תזונה מתאימה, בדרך כלל דלת חלבון ודלת מלח. כאשר מחלת הכליה מתקדמת לאי ספיקה סופנית למרות האמצעים שננקטו, אזי יש צורך בטיפול כליתי תחליפי. אצל כל אדם מועד תחילת הטיפול הינו שונה, בהתבסס על תסמינים, בדיקות דם ומצב בריאותי כללי. טיפול כליתי תחליפי מתייחס לשלושה סוגים: המודיאליזה, דיאליזה ציפקית, והשתלת כליה. הנפרולוג המטפל, יחד עם המטופל ובני המשפחה, מחליטים יחד על הטיפול המועדף. כל צורות הטיפול מהוות טיפול תחליפי לכליות, ומאפשרות למטופל לחזור לשיגרת החיים, למעגל העבודה, חיי משפחה וחיי חברה.

 

שאלה: מה ההבדל בין הגישות השונות בטיפולי דיאליזה?

המודיאליזה ודיאליזה ציפקית הן שני סוגי הדיאליזה השונים זה מזה באופן מהותי. המודיאליזה מתבססת על גישה ישירה לכלי הדם וחיבור למכונה המנקה את הדם באמצעות סליל מיוחד. טיפול זה מתבצע בבית החולים או ביחידה קהילתית. דיאליזה ציפקית מתבססת על קרום הצפק של המטופל, ומתבצעת באופן עצמאי בבית, עם בקורת אחת למספר שבועות אצל הצוות המטפל בבית החולים או בקהילה. שני טיפולים אלה מחליפים את הכליות המקוריות אשר חדלו מלתפקד.

 

שאלה: מהו הסיכוי של חולה במחלת כליה לעבור השתלת כליה?

עבור אדם צעיר, הטיפול המומלץ הינו השתלת כליה. במידה ויש בנמצא תורם חי (בן משפחה, חבר קרוב), מעדיפים להגיע להשתלה עוד טרם הצורך בטיפול דיאליטי, במידת האפשר. באם יש צורך בטיפולי דיאליזה, ניתן גם לבצע את ההשתלה לאחר מכן. במידה ואין תורם חי, המטופל הופך למועמד להשתלה מן הנפטר ברשימה הארצית, אשר מנוהלת על ידי המרכז הלאומי להשתלות. רשימת הממתינים להשתלה מן הנפטר כוללת את כל המועמדים בארץ, מכל שכבות הגיל, ומתבססת על סוג הדם וסווג הרקמות של כל מועמד. בעקרון, במגבלות גיל ומצב בריאותי, כל אדם המתחיל טיפול בדיאליזה יכול להיות מועמד להשתלה לאחר חוות דעת של הנפרולוג המטפל. לאחר השתלת כליה מוצלחת, יש ליטול תרופות המונעות דחית השתל לכל החיים.

 

שאלה: האם דיאליזה מרפאה ממחלת כליות?

חשוב לדעת שגם טיפול כליתי תחליפי מוצלח אינו מחזיר את המטופל לבריאות שלמה. יש להמשיך וליטול תרופות, לטפל סוכרת, יתר לחץ דם, ולהקפיד על תזונה תקינה ואורח חיים בריא. אך טיפול זה מאפשר חזרה למעגל החיים, בהתבסס על הבריאות הכללית וכוח רצונו של המטופל.

 

המטופלים הסובלים מאי ספיקת כליות כרונית מתחלקים לשני סוגים: אלה הנמצאים במעקב קבוע במשך שנים, בהן ישנה מודעות מצד המטופל ומשפחתו לאופי המחלה. מטבע הדברים, אלה מגיעים לטיפול הדיאליטי מוכנים יותר מבחינה פיזית ונפשית, וההתמודדות אז קלה יותר. לעומת זאת, המטופל שאינו מודע לחומרת מצבו, מקבל את הבשורה על טיפולי דיאליזה מבלי שהוא מוכן לכך, והדבר קשה יותר. יש צורך אז להכין את המטופל ואת בני משפחתו לאופי המחלה הכרונית, ובמה היא כרוכה. חשוב להדגיש שאופיה של מחלה כרונית שונה ביותר ממחלה חריפה, היות ונמשכת לאורך זמן רב, ודורשת הסתגלות ושיתוף פעולה. על בני המשפחה להבין שהמטופל סובל מקשיים ומוגבלויות פיזיים, בנוסף למרכיב הנפשי, ולכן מומלץ להיות קשובים וסבלניים. בהחלט מומלץ ללמוד על נושא מחלת הכליות הכרונית, היות והתובנות יסייעו בהתמודדות המשפחתית.

 

לכל מטופלינו ובני משפחתם אנו מסבירים כי ניתן לשלב את הטיפולים ביום יום על מנת לנסות לשמור, ככל הניתן, על שיגרת החיים והמסגרת המשפחתית. אין ספק שטיפול כליתי תחליפי נוגע לכל בני המשפחה, ולכן בכל יחידת דיאליזה קיים צוות רב-מקצועי המורכב מרופא, אחיות, עובדת סוציאלית ותזונאית. מטרתנו היא שיקום המטופל הן במישור הרפואי והן במישור המשפחתי/חברתי/תעסוקתי.