"יחידת הדיאליזה אחראית על הכנת המועמד להשתלה"

ד"ר רות רחמימוב, מנהלת השירות למושתלי כליה במרכז הרפואי רבין, בריאיון על תהליך ההכנה להשתלה כליה

"השתלת כליה משפרת את איכות החיים ואת אורך החיים הצפוי  של המטופל", אומרת ד"ר רות רחמימוב, מנהלת השירות למושתלי כליה בבית החולים בילינסון במרכז הרפואי רבין. "איכות החיים משתפרת בשל הפסקת התלות בדיאליזה, הדיאטה המיוחדת והגבלת השתייה. לאחר ההשתלה, הבריאות של המושתל לרוב תהיה טובה יותר, מה שיביא לשיפור של התחושה הכללית של המושתל.  אין ספק שקשה לבוא ליחידת הדיאליזה שלוש פעמים בשבוע, לשמור על הדיאטה המיוחדת ועל כל ההגבלות הנלוות לתהליך. השתלה מהווה קרש הצלה לאיכות חיים הרבה יותר טובה".

ניתן לעבור השתלה מתרומת כליה מתורם חי או תורם נפטר. ד"ר רחמימוב מספרת כי שיעור ההצלחה בהשתלה מתורם נפטר בשנה הראשונה עומד על  80% ל-90%, ואילו בתרומה מתורם חי, כ- 90%- 95% מההשתלות מצליחות. "בטווחים הארוכים יותר, הזמן הממוצע של הישרדות כליה מנפטר הנו כ-10 שנים. בתרומת כליה מתורם חי, זמן ההישרדות של הכליה עומד על כ-15 שנה". יתרון נוסף של השתלה מתורם חי הוא שאין צורך להמתין ברשימת המועמדים להשתלה מנפטר, וניתן אף להישתל לפני התחלת הטיפול בדיאליזה.

"בארץ תורם חי יכול להיות קרוב משפחה או לא קרוב משפחה", אומרת ד"ר רחמימוב. "תורם חי עובר בדיקות הערכה רפואיות ופסיכוסוציאליות מקיפות לפני תרומת הכליה כדי לוודא שהוא כשיר גופנית ונפשית לתרום. דבר נוסף שבודקים הוא שלא ניתן תשלום עבור התרומה דבר שהוא אסור על פי החוק. אפשרות נוספת היא לעבור השתלת כליה חוקית בחו"ל למי שיש ביטוח מתאים. יש לציין כי על מנת לעבור השתלת כליה מנפטר בארץ יש צורך להיכנס לרשימת המועמדים להשתלה".

כיצד אדם יכול להיכנס לרשימת המועמדים להשתלה?

"בכל יחידת דיאליזה יש נאמנת השתלות – אחות שתפקידה, בין היתר, לארגן את הבדיקות לקראת השתלת כליה, וכן לדאוג לעדכון שלהן אחת לחודשיים. לאחר שעורכים את כל הבדיקות, בוחר המועמד איפה הוא רוצה להישתל, כאשר בארץ האופציות הן בית חולים בילינסון (בו נערכות כ-70% מההשתלות בישראל), איכילוב, רמב"ם, הדסה וסורוקה. לאחר הבחירה, נבדק המועמד במרפאת טרום השתלה של המרכז הרפואי בו בחר, ומהרגע שהוא נכנס לרשימת הממתינים להשתלה, הוא יבצע אחת לחודשיים בדיקות דם שנשלחות למעבדה הארצית לסיווג רקמות. בדיקות אלו ישמשו לבדיקת התאמה כשיש תורם רלוונטי".

רשימת הממתינים להשתלה מנוהלת על ידי המרכז הלאומי להשתלות. "כשיש תורם נפטר שמשפחתו הסכימה לתרום את איבריו, נעשית במעבדה הארצית לסווג רקמות בדיקת הצלבה בין תאי התורם לנסיוב הדם של המועמדים להשתלה", אומרת ד"ר רחמימוב. "המועמדים להשתלה עם בדיקת הצלבה שלילית כנגד תאי התורם (כלומר אלו שאין בדמם נוגדנים כנגד הרקמות שלו) מדורגים על פי קריטריונים שנקבעו מראש. הקריטריונים כוללים את גיל החולה, זמן ההמתנה מתאריך התחלת הדיאליזה, התאמת רקמות בין התורם למועמד להשתלה  ואחוז הנוגדנים כנגד רקמות שיש למועמד להשתלה".

ד"ר רחמימוב מדגישה כי "במסגרת חוק השתלת איברים נקבע כי חתימה על כרטיס אדי  על ידי המועמד להשתלה וקרובי משפחתו מדרגה ראשונה מגדילה את הסיכוי לקבלת השתלת כליה. מאוד חשוב לחתום על כרטיס אדי. ככל שיותר אנשים יחתמו על כרטיס אדי ויביעו את רצונם לתרום את איבריהם אחרי מותם, כך תגדל המודעות לכך והדבר יגדיל את מספר התורמים".

מה תפקידה של יחידת הדיאליזה בתהליך?

"יחידת הדיאליזה אחראית על הכנתו של מטופל הדיאליזה לקראת השתלה,  שליחתו למרפאת טרום השתלה של המרכז הרפואי שבו הוא רוצה להישתל  וכן לעדכון שנתי של הבדיקות המומלצות .יחידת הדיאליזה גם צריכה לעדכן את המרכז המשתיל על כל שינוי משמעותי במצבו הרפואי של המועמד להשתלה. בנוסף, יחידת הדיאליזה צריכה להקפיד לשלוח את בדיקת הדם למעבדה לסווג רקמות אחת לחודשיים. אם מועמד מפספס את בדיקת הדם שיש לערוך אחת לחודשיים, הוא לא יהיה מועמד להשתלה בזמן זה".

כיצד מועמד יכול לשמור על גופו בזמן ההמתנה להשתלה?

"בזמן הדיאליזה, מומלץ לשמור על הדיאטה בצורה מוקפדת ועל הטיפול המומלץ על ידי הרופאים וצוות יחידת הדיאליזה. מאוד חשוב לא לעשן וכך נמנע מחלות נוספות ונזקים בריאותיים בלתי הפיכים בזמן הדיאליזה וגם לאחר ההשתלה".